איך לא כותבים קורות חיים? או לחילופין, כיצד תכתבו קורות חיים כך שתוכלו לישון בשקט ולהיות בטוחים שאף אחד, כולל אף אחד, לא הולך להתקשר אליכם, לא לזמן אתכם לראיון לעולם ובוודאי שלא לקבל אתכם לאף תפקיד בשום חברה אף פעם?
באופן ביזארי אנשים חושבים שאם הם ישעממו את הציבור בכל קורות החיים שלהם מעתה ועד עולם ומאז גן רינה, שגם שם הם כמובן הפגינו נחישות, אסרטיביות, חריצות ויוזמה אישית – מישהו יטרח לקרוא את זה.
אז ממש לא. מה שכן, קורות חיים כאלה יכולים להיות אחלה פורמט לאוריגמי, כזה של מטוס שיוטס בקשת לפח (המיחזור, כמובן).
אז לשם שמירה על שלומכם ועל שפיות דעתם של המראיינים ברחבי העולם, העלתי לאינטרנט את:
המדריך השלם לכתיבת קורות חיים שלא ישיגו לכם ראיון לעולם. קבלו:
- כיתבו קורות חיים באריכות רבה. אל תחלקו לפסקאות, הרי מה שיש לכם ללהג שם כל כך מעניין ומרתק, שנדמה לכם שאף יצור אנושי בעולם לא צריך פאוזות בין רצפי המשפטים המחמיאים (לעצמכם) שהוצאתם תחת ידכם.
- אם אתם חושבים שהתחביבים שלכם מעניינים מישהו, אתם צודקים. את ההורים שלכם. זה מאוד מעניין אותם מה אתם עושים בשעות הפנאי. חוץ מזה, לאף אחד לא ממש איכפת. אם אין לכם נסיון תעסוקתי והשכלתי מספק כדי למלא שלושה דפי פוליו משני הצדדים, כיתבו הרבה על כישורי הסריגה, אוריגמי, בישול, כדורגל וטיפול בבעלי חיים פצועים שלכם. זה לא מעניין אף אחד ולא קשור לכלום, אבל אתם בטוחים שמישהו ימצא בכך עדות לאופייכם המושלם והטהור, ונדמה לכם שמי שקורא קורות חיים כאלה לא יחטוף עליהם עצבים ויאכל אותם בהפסקת הצהריים שלו, אז לכו על זה.
- גמגמו כמה מילים אודות הסיבות לפיטורים האחרונים שלכם, ועשו זאת בחוסר חן וחוסר דיפלומטיות משווע. משהו כמו: פיטרו אותי כי פשוט הייתי עובד טוב מדי, הכישרון המדהים שלי ורמת האינטליגנציה הגבוהה שלי לא תאמו את מערכות הניהול המשובשות והאיומות במקום העבודה הקודם שלי, או לחילופין: פשוט הייתי יצירתי מדי בשביל המקום המרובע הזה. אוה, מצוין. זו החותמת הסופית שהייתם צריכים כדי להיות בטוחים שלא תזכו בראיון עבודה הזה לעולם.
- תארו באופן ציורי כיצד פוטרתם בשל "שינויים מבניים". אף אחד בעולם הרי לא מבין ש"שינויים מבניים" פירושו שנתנו לכם את המגף, ואתם בטוחים שאתם המצאתם את הביטוי הדיפלומטי הזה, אז לכו על זה. לחילופין, תארו בפרטים רבים ככל האפשר כיצד מאוד רצו להשאיר אתכם בחברה המצוינת שהועסקתם בה, אלא שפשוט סגרו את המחלקה שלכם מחוסר פעילות.
- הסבירו שלא עשיתם צבא כי אתם טיפוסים אינדווידואלים ויצירתיים מדי בשביל לחיות במערכת כה מרובעת. זה בדיוק מה שארגון גדול ומסועף רוצה לשמוע, רגע לפני שהוא מחליט שאין שום סיכוי לזמן אתכם לראיון ולצאת מזה בשלום.
- על עצמי: אוהו, כאן תעלה בפתאומיות מידת חדות הלשון שלכם, ותצליחו לתאר באופן מקסים ושובה לב כמות בלתי נסבלת של תכונות אישיות שצירופם השלם תחת אדם אחד יכול להיות מיוחס אך ורק לאמא תרזה. משהו כמו: חריצות, עבודת צוות, כישורים בינאישיים מעולים, תקשורת מצוינת, יכולת לבצע מטלות רבות בו זמנית, אינטליגנציה ומצוינת בלמידה, מוטיבציה, רצון להצליח, שאפתנות, דיוק, יכולות אנליטיות גבוהות, תשוקה לעבוד קשה.
- כיתבו "בינאישיים" ו "בוזמנית".
- כיתבו גם "מוטיבציה" וגם "רצון להצליח". זה יוכיח שיש לכם "אינטליגנציה".
- פרטו במידת פירוט גבוהה ככל האפשר מה נכלל במסגרת התפקיד הקודם שלכם. הקפידו על שמות מפוצצים למטלות פשוטות שכל ילד בכיתה ב' יכול לבצע, כדי להבטיח שלא תקבלו זימון לראיון. כך זה בדרך כלל מתחיל: במסגרת עבודתי עבדתי מול ספקים רבים וסייעתי למחלקה שלי באיתור, מיון, תיוק ושיום של ספקים שונים על פי אוריינטציה בלתי רצונית ולא נשלטת על ידי שומדבר.
- לסיום סיומת, צרפו כמה מילות עידוד לעצמכם, מה זה משנה, הלא בשלב זה אף אחד כבר לא קורא את קורות החיים שלכם, שמישהו כבר מזמן השליך לפח, בערך אחרי השורה השלישית שבה תיארתם כיצד אתם טיפוסים מולטי טאסקיים ברורים, בשל היכולת שלכם לארוג מקרמה ולבשל מקרוני בו זמנית. משהו כמו "מצפה בכיליון עיניים לזימון לראיון עבודה מוצלח! שבסופו אין לי ספק כי תיווכחו שאני האדם המתאים ביותר לתפקיד. אני כבר לא יכול לחכות. צלצלו ולא תתאכזבו".
בהצלחה, ואל תשכחו: קורות חיים גרועים יתנו לכם עוד שנים של שקט ויבטיחו שלא תעבדו לעולם! אז חופשה נעימה.
